"וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר" (א, א)
על כל אות ואות ניתן לדרוש בתורה וניתן לראות זאת בפרשתנו באותה אותו א' קטנה שמושכת את העין המדרשים עליה רבים כל אחד מגדולי ישראל דרש רבות כמה ומה אנו יכולים ללמוד מתוך אותה אות קטנה, ברצוני להביא את דברי ה "אבני אזל".
כידוע הפרשה הראשונה שלומדים תינוקות של בית רבן היא הפרשה שלנו על הקורבנות הטהורים – "יבוא טהורים ויעסקו בפרשת טהורים", אותם ילדים קטנים אינם מבינים מה הוא טעמו של חטא, הם ילמדו זאת ויתחילו את לימודיהם בטהרה וכשם שהקורבן מתחיל במחשבה טהורה כך אנו מלמדים אותם דברים טהורים.
הפרשה כולה מדברת על קורבנות שמובאים בפני השם , אותה א' קטנה בא ללמד אותנו בתור הורים בהווה והורים לעתיד בעזרת השם , שחינוך הילדים הוא הקרבת קורבן בפני השם, עלינו להקריב הכל למען הצלחת חינוך ילדנו ולא לחסוך בכסף או במשאבים ולוותר על תאוות העולם הזה כדי שנצליח בחינוך הילדים, כשם שהאות א' קטנה כך אנו צריכים "להקטין" את עצמנו ואת הרצונות שלנו בפני הצורך לחנך את הילדים בדרך הישר, אז הרבה הורים לא מחסירים משאבים גשמיים ורושמים את ילדיהם למוסדות החינוך הכי טובים שיש ומשנים סדרים בהלכות הבית למען הצלחת הלימוד, אבל הכלל הראשון בחינוך הילדים הוא שההורה "יקטין" את עצמו, ואת האני שבו ישים בצד, הורים מלבד הקצאת משאבים ללימוד חייבים להבין כי החשוב ביותר בחייהם זו ההצלחה של ילדיו בלימודים, וכל ילד במשפחה ואפילו ברוכת ילדים חייב לקבל את ההרגשה שהוא הבן היחיד.
ישנם תקופות בחיים שצריך לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית עם הילדים הקטנים, כמה החשיפה לדברים בחוץ יכולה לפגוע בהם?
הדוגמא האישית היא החשובה ביותר להצלחת החינוך, על הורה לוותר הרבה מעצמו למען ילדיו, הבעיה של דורנו היא שישנם ילדים רבים שלא מחונכים גם אם הם לומדים במוסדות הטובים ביותר, הנשירה היא רבה, וילדים רבים סובלים מבעיות של קשב וריכוז והתפתחות - למה זה? לפני מספר שנים מעט מאוד אנשים ידעו על קיומם של המרכזים ל"התפתחות הילד", והיום המרכזים הללו "קורסים" מעומס רב, איך הגענו לזה?
לפני חמישים שנה רוב התושבים במדינה חיו בצניעות ובחוסר גשמי רב, אך הייתה שמחה רבה, הדור שנולד לאחר מכאן זכה ליותר שפע גשמי, הם זכו לנתינת יתר ולחוסר גבולות, לכן היום ישנם ילדים רבים מפונקים וחסרי גבולות, אותם ילדים היום בתור הורים שקועים בעצמם כתוצאה מנתינת יתר, לא לוקחים את הילד לתפילה כי הוא יכול להפריע לנו להתפלל, ולא מבינים שמגיל 6 הילד צריך להצטרף לאבא לתפילה כך הוא מחנך אותו לתפילה, רבים חשוב להם אחרי העבודה ללכת "למכון כושר" ולא להגיע מיד לבית ולתת מעצמם לילדים, המחשב משמש תחליף לדברים רבים, כך ילדים רבים נופלים לתוך סכנות גדולות , ואח"כ שהילד מדבר בצורה לא טובה ומתנהג לא יפה, אותם הורים אומרים "הוא לא יודע להתנהג הילד הזה!" כאילו לא מדובר בילד שלהם, וכך בחיי היום יום זוגות רבים נפרדים , כי לא יודעים לוותר אחד לשני, אנשים לא מבינים שהצלחה בחינוך ילדים וזוגיות היא תוצאה של " הקרבה " , רק אדם שיודע להקריב מעצמו למען זוגתו וילדיו הוא זוכה לראות ישועות רבות.
הציווי בתורה הוא על הבאת קורבן מכם- המילה מכם היא ר"ת של מידה כנגד מידה כמה שאדם יקריב כך הוא יזכה שקורבנו יעלה למעלה ויצליח, הצלחה בחינוך ילדים היא תוצאה של הבאת "קורבן " בפני הבורא כל יום , כי הילדים שלנו הם בניו של הקב"ה.
והקורבן כל יום הוא בצורה אחרת , יום אחד מוותרים על שנת צהרים בשבת , יום אחד לא נוסעים לסוף שבוע, יום אחד לא הולכים לאירוע משפחתי עם הילדים וכ"ו.
ככל שאדם יביא קורבנות לבורא עולם מהסוג הזה מידי יום הוא יזכה לראות את ילדיו הקטנים ו"הטהורים" גדלים וממשכים בשמירת מצוות ועושים נחת רוח לבורא עולם כמו קורבן על המזבח בבית המקדש.
שבת שלום!
על כל אות ואות ניתן לדרוש בתורה וניתן לראות זאת בפרשתנו באותה אותו א' קטנה שמושכת את העין המדרשים עליה רבים כל אחד מגדולי ישראל דרש רבות כמה ומה אנו יכולים ללמוד מתוך אותה אות קטנה, ברצוני להביא את דברי ה "אבני אזל".
כידוע הפרשה הראשונה שלומדים תינוקות של בית רבן היא הפרשה שלנו על הקורבנות הטהורים – "יבוא טהורים ויעסקו בפרשת טהורים", אותם ילדים קטנים אינם מבינים מה הוא טעמו של חטא, הם ילמדו זאת ויתחילו את לימודיהם בטהרה וכשם שהקורבן מתחיל במחשבה טהורה כך אנו מלמדים אותם דברים טהורים.
הפרשה כולה מדברת על קורבנות שמובאים בפני השם , אותה א' קטנה בא ללמד אותנו בתור הורים בהווה והורים לעתיד בעזרת השם , שחינוך הילדים הוא הקרבת קורבן בפני השם, עלינו להקריב הכל למען הצלחת חינוך ילדנו ולא לחסוך בכסף או במשאבים ולוותר על תאוות העולם הזה כדי שנצליח בחינוך הילדים, כשם שהאות א' קטנה כך אנו צריכים "להקטין" את עצמנו ואת הרצונות שלנו בפני הצורך לחנך את הילדים בדרך הישר, אז הרבה הורים לא מחסירים משאבים גשמיים ורושמים את ילדיהם למוסדות החינוך הכי טובים שיש ומשנים סדרים בהלכות הבית למען הצלחת הלימוד, אבל הכלל הראשון בחינוך הילדים הוא שההורה "יקטין" את עצמו, ואת האני שבו ישים בצד, הורים מלבד הקצאת משאבים ללימוד חייבים להבין כי החשוב ביותר בחייהם זו ההצלחה של ילדיו בלימודים, וכל ילד במשפחה ואפילו ברוכת ילדים חייב לקבל את ההרגשה שהוא הבן היחיד.
ישנם תקופות בחיים שצריך לחשוב פעמיים לפני כל יציאה מהבית עם הילדים הקטנים, כמה החשיפה לדברים בחוץ יכולה לפגוע בהם?
הדוגמא האישית היא החשובה ביותר להצלחת החינוך, על הורה לוותר הרבה מעצמו למען ילדיו, הבעיה של דורנו היא שישנם ילדים רבים שלא מחונכים גם אם הם לומדים במוסדות הטובים ביותר, הנשירה היא רבה, וילדים רבים סובלים מבעיות של קשב וריכוז והתפתחות - למה זה? לפני מספר שנים מעט מאוד אנשים ידעו על קיומם של המרכזים ל"התפתחות הילד", והיום המרכזים הללו "קורסים" מעומס רב, איך הגענו לזה?
לפני חמישים שנה רוב התושבים במדינה חיו בצניעות ובחוסר גשמי רב, אך הייתה שמחה רבה, הדור שנולד לאחר מכאן זכה ליותר שפע גשמי, הם זכו לנתינת יתר ולחוסר גבולות, לכן היום ישנם ילדים רבים מפונקים וחסרי גבולות, אותם ילדים היום בתור הורים שקועים בעצמם כתוצאה מנתינת יתר, לא לוקחים את הילד לתפילה כי הוא יכול להפריע לנו להתפלל, ולא מבינים שמגיל 6 הילד צריך להצטרף לאבא לתפילה כך הוא מחנך אותו לתפילה, רבים חשוב להם אחרי העבודה ללכת "למכון כושר" ולא להגיע מיד לבית ולתת מעצמם לילדים, המחשב משמש תחליף לדברים רבים, כך ילדים רבים נופלים לתוך סכנות גדולות , ואח"כ שהילד מדבר בצורה לא טובה ומתנהג לא יפה, אותם הורים אומרים "הוא לא יודע להתנהג הילד הזה!" כאילו לא מדובר בילד שלהם, וכך בחיי היום יום זוגות רבים נפרדים , כי לא יודעים לוותר אחד לשני, אנשים לא מבינים שהצלחה בחינוך ילדים וזוגיות היא תוצאה של " הקרבה " , רק אדם שיודע להקריב מעצמו למען זוגתו וילדיו הוא זוכה לראות ישועות רבות.
הציווי בתורה הוא על הבאת קורבן מכם- המילה מכם היא ר"ת של מידה כנגד מידה כמה שאדם יקריב כך הוא יזכה שקורבנו יעלה למעלה ויצליח, הצלחה בחינוך ילדים היא תוצאה של הבאת "קורבן " בפני הבורא כל יום , כי הילדים שלנו הם בניו של הקב"ה.
והקורבן כל יום הוא בצורה אחרת , יום אחד מוותרים על שנת צהרים בשבת , יום אחד לא נוסעים לסוף שבוע, יום אחד לא הולכים לאירוע משפחתי עם הילדים וכ"ו.
ככל שאדם יביא קורבנות לבורא עולם מהסוג הזה מידי יום הוא יזכה לראות את ילדיו הקטנים ו"הטהורים" גדלים וממשכים בשמירת מצוות ועושים נחת רוח לבורא עולם כמו קורבן על המזבח בבית המקדש.
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה