פרשת מִקֵּץ

"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. (מא,מה)"

יוסף הצדיק עולה לגדולה לאחר שהוא זוכה לפתור את חלום פרעה ונותן את העצה הנכונה כדי  לעבור את המשבר הצפוי על ארץ מצרים, פרעה צריך להצדיק את המהלך שהוא עושה בכך שהוא לוקח אדם שהיה עבד עד לפני זמן קצר וברגע אחד הופך למשנה למלך, הוא עושה שורה של צעדים ביניהם מתן שם ליוסף כדי שכל העם יבין שמדובר בלא סתם עבד אלא באדם מיוחד בעל רמה רוחנית מיוחדת שיודע לצפות דברים ואף לפתור אותם.

הדבר הראשון שפרעה דואג שיוסף יעשה לפני שהוא נכנס לתפקידו החדש זה להתחתן, יוסף זוכה להתחתן עם אסנת,לפי המדרש: בת דינה. בת פוטיפרע כהן און במצרים, שפרעה נתן אותה ליוסף לאשה. היא ילדה לו את מנשה ואפרים במצרים, יש מדרשים המייחסים את אסנת לדינה:

"בת שש שנים היתה דינה כשהולידה את אסנת משכם, וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל:  "וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילידת דינה.. "יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה [שכם] ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה [דינה]: עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב. הביא [יעקב] שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צוארה [של אסנת] ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת... "

יש גם מי שאומר שהיו אלו נישואי תועלת מכיוון שפרעה היה צריך לחתן את יוסף עם בת המעמד הגבוה , אך החשיבות הגדולה בצורך של פרעה לחתן את יוסף כפי שאומר הרש"ר הירש, שמן הראוי מנהיג ברמה שיוסף זכה לה צריך לא להיות רווק אלא בעל משפחה, כי רק בעל משפחה יוכל להבין  באמת את צורכי העם, מה שאדם רווק לא יכול להשיג בהבנתו , ברגע שאדם מתחתן לא משנה מה מעמדו החברתי והכלכלי הוא חווה את אותם דברים ששאר האנשים בחברה חווים ברגע שהם זוכים להקים משפחה,כדי שיוסף יבין את הצורך של העם במצרים למזון הוא צריך להרגיש מה באמת העם עובר וכמה יש קושי לכלכל את בני המשפחה, דבר זה יגרום לכך למרות שהוא בשלטון שהוא לא יהיה מנותק מהעם ומצורכי הציבור, כמו מלכת צרפת מארי אנטואנטה באחד המקרים שחלו שיבושים באספקת הלחם ונפוצה שמועה שהמלכה אמרה: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".

דבר נוסף בחשיבות לחתן את יוסף מייד היא העובדה שאדם שזוכה לגדולה או למעמד נכבד , הדבר משפיע עליו ואף מכניס בו את מידת האכזריות , אומנם יוסף לא היה חשוד בכך אבל באופן טבעי כל אדם צריך מי שיכוון אותו וישים לו גבולות שצריך, יועצים ופקידים יכולים רק לתת עצות למשנה למלך, אבל רק אישה יכולה להשים את הגבולות לגבר, האישה היא זו שיודעת להגביל את צעדי בעלה שצריך. במידה והוא נלהב יותר מידי לבצע דבר היא דואגת לצנן את ההתלהבות , וכאשר הוא פועל בצורה שנראת לא נכונה היא זו שיכולה להוכיח אותו באמת.

רק לאחר שיוסף זוכה להקים בית הוא מצליח לבצע את המשימה הלאומית של הצלת ארץ מצרים, אף המדרש מספר שבימי הבצורת שהחלה החלוקה של המזון יוסף היה אוכל בסוף היום את הלחם ורק לאחר שהוא ראה שאחרון האנשים זכה לקבל את המזון שלו. זוהי הדוגמא הטוב ביותר שיכולה להיות לאיש ציבור ומנהיג מה שאנו לא רואים בימינו אלא ההיפך נבחרי ציבור דואגים לבסס את מעמדם ומהמעט שנשאר גם מקצצים בקצבה לשאר בני העם.

לא לחינם יוסף זכה לתואר יוסף הצדיק  כי צדיק הוא אדם המתנהג על פי ערכי הצדק והמוסר וכך התנהג יוסף בארץ מצרים לבני העם.

מסכת ברכות

בגמרא במסכת ברכות לב, ב. אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש שערי תפלה ננעלו, אבל שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה ושוועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש, ונאמר כי שמע השם קול בכיי. וכתב הרב שלטי הגיבורים, ברכות, תפלת השחר. כי הבוכה בתפלתו כוכבים ומלאכית בוכים אתו ותפלתו נשמעת, וכן כתב הרב שלמי ציבור דק"ב ורבנו חיים פלאגי ז"ל בעתרת החיים כ, כו.

קריאת הפטרה

שאלה: אם הזמינו אותי לעלות לקרוא את ההפטרה ולא הכנתי אפשר לברך רק על המפטיר ומישהו אחר יעלה להפטרה?

תשובה: אסור לעשות כן, אלא יעלה מי שבקי לעלית מפטיר והוא יקרא את ההפטרה ויעשה השכבה עבור מי שתרצה ויועיל לו. (הרב מוצפי)

כתובה

שאלה: האם נכון המנהג להניח את הכתובה לאחר החתונה בבית של אם הכלה?

תשובה: זה המנהג הנכון, וכן נוהגים רוב העולם, אם הכלה שומרת אצלה את כתובת בתה כמו שכתב הרשב"ש. (הרב מוצפי)

מאכלים מגולים

שאלה:  מאכל שעבר עליו הלילה- מאכל יבש (סוכר, מלח, שעועית וכו') שלא היו מכוסים בלילה - האם יש אפשרות לאכול? ומאכל כמו בורקס וכדו? מה מותר לאכול ומה לא?

תשובה: כל המאכלים הגושיים מותרים להיות מגולים כל הלילה, רק ארבעה דברים אסור שישארו מגולים, והם : א.משקים מגולי - היינו כל סוגי הנוזלים ממים יין עד מרק. ב.שום קלוף,  ג.בצל קלוף, ד.ביצה קלופה מבושל או חיה. שלשת האחרונים מותרים אם עורבו בתחילת הלילה עם חומר אחר, או לחילופין כוסו בקליפותיהם ואפילו מעט.  על פי נדה יז,א. שלחן ערוך יורה דעה סימן קט"ז ובכל המפרשים שם, ובזבחי צדק. (הרב מוצפי)

שבת שלום!

פרשת וַיֵּשֶׁב

"וַיְהִי כְּהַיּוֹם הַזֶּה, וַיָּבֹא הַבַּיְתָה לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ; וְאֵין אִישׁ מֵאַנְשֵׁי הַבַּיִת, שָׁם--בַּבָּיִת." (לט,יא)     רש"י -  לעשות מלאכתו - רב ושמואל חד אמר מלאכתו ממש וחד אמר לעשות צרכיו עמה אלא שנראית לו דמות דיוקנו של אביו וכו' כדאיתא במס' (סוטה דף ל).

מבוא בשם רבי מאיר מפרמישלן ז"ל שדרכו של יעקב אבינו הייתה שלא לשנות מאומה במלבושו המסורתי, ולעומת זאת יוסף ניסה להסוות את מהותו הפנימית הרוחנית בכך שלבש בגדים שתואמים את רוח הזמן בביתו של פוטיפר, השהות של יוסף בביתו וההצלחה שלו גרמה לו לשנות את דרכו החיצונית והוא החל לסגנן לו גינונים שונים ואף היה עסוק בטיפוח יופיו כפי שרש"י אומר "מתקן שערו, ממשמש בעיניו כדי שיהיה נראה יפה", לרגע הוא שכח שהוא עבד בביתו של אדונו ושכח את צערו של אביו, השינוי בלבוש גרם לפרצה  שהביאה את יוסף בסופו של יום לידי מעצר, מכיוון שיוסף התלבש באופן רגיל וברוח "האופנה" של אותם ימים ולא שמר על מלבושו המסורתי מבית אבא, הדבר גרם לכך שאשת פוטיפר הבינה שניתן להקל ביוסף והמראה החיצוני של הלבוש שלו הראה אותו כאדם רגיל, ולא כפי שהוא היה באמת תלמיד של יעקב אבינו, ולכן אשת פוטיפר הרשתה לעצמה להתקרב אליו וכך הביאה אותו למצב שהוא כמעט ונכשל באשת איש.

נושא לבושו של יהודי הוא חשוב מאוד, בני ישראל ניצלו ממצרים בזכות שלא שינו את שמם ואת שפתם ואת מלבושם.  על יהודי להתלבש בהתאם ללבוש המסורתי של הוריו, חבישת כיפה בלבד אינה מספקת להעיד על האדם שהוא יהודי שומר תורה ומצוות, לבגדים יש חשיבות רבה.

אומנם ישנם רבים שלבושים ונראים ע"פ מלבוש כרבנים מכובדים אך למעשה הם לא מקיימים מצוות בפועל אלא לבושים רק כשומרי תורה ומצוות, וחשוב מאוד הפנימיות של האדם ולא החיצונית, ועל האדם להצדיק את הבגדים שהוא לובש אומנם כפי שנאמר תמיד שלא הכובע קובע ולא המעיל מועיל וגם לתיש יש זקן, אבל הלבוש הוא סוג של גדר, רצוי שיהודי שומר תורה ומצוות ובעל יראת שמיים יתלבש בצורה מכובדת, כאשר יהודי לבוש בצניעות ובעל זקן הדבר גורם ליחס אחר כלפיו, לעומת זאת שרואים יהודי עם כיפה אך לבוש בבגדים ססגוניים וע"פ צו האופנה, יש מי שיגרום להקל ראש ביחס לאותו יהודי, אפשר שאותו יהודי הוא בתוכו בעל חסד וירא שמיים, אבל לבגדים באופן טבעי יש השפעה על תגובות הסביבה, "האדם יראה לעיניים והשם יראה ללבב", הקב"ה יודע מה תוכנו של כל יהודי, אבל בני אדם מתרשמים מהצורה חיצונית.

אשת פוטיפר הרשתה לעצמה להקל ראש ביחס ליוסף הצדיק בגלל שהיא ראתה אותו לבוש בבגדים רגילים ועסוק בטיפוח שערו ובכך היא זלזלה ברמה הרוחנית שלו והדבר גרם לה לחשוב שניתן לפתות את יוסף, אם הוא היה שומר על חזות ולבוש מסורתי כמו בבית אביו הדבר היה יכול להימנע, גם אישה היוצאת לרחוב ולבושה בצניעות מונעת מעצמה הטרדות של פרחחי הרחוב, כאשר רואים אישה עם כיסוי ראש מלא מבינים שהיא אשת איש ושרואים שהלבוש שלה צנוע מתייחסים אליה בכבוד, ואף אותם מטרידים אומרים לעצמם, עזוב זאת דתייה לא מתעסקים איתה.

עלינו לזכור שהלבוש של האדם מכבד אותו ואף משמש לו כשמירה, במיוחד גבר שלובש טלית קטן ומרגיש אותו על גופו במהלך היום ואף רואה את הטלית וממשש  בבגדו במהלך היום הדבר מרחיק אותו מפני העבירה.

פרשת וישלח

בס"ד

"הַצִּילֵנִי נָא מִיַּד אָחִי, מִיַּד עֵשָׂו: כִּי-יָרֵא אָנֹכִי, אֹתוֹ--פֶּן-יָבוֹא וְהִכַּנִי, אֵם עַל-בָּנִים (לב,יב)".

מיד אחי מיד עשו -רש"י- מיד אחי שאין נוהג עמי כאח אלא כעשו הרשע.

יעקב אבינו בפרשה מתכונן לקראת המפגש עם עשו אחיו, לאחר שנים רבות שלא נפגשו יעקב מוצא את עצמו בחששות כבדים לקראת המפגש הנ"ל, אומנם יש לו הבטחות מהקב"ה שהוא יזכה לאריכות ימים ולהרבות את זרעו, אבל יעקב אבינו אינו סומך על הנס ומכין את עצמו לקראת המפגש, אפילו שעשו הוא האדם הרע בסיפור ויעקב אמור להינצל , יעקב אבינו לא מזלזל חלילה באויב שלו ומנסה לבדוק מה הם הזכויות של רשע כעשו , למרות מעשיו הרעים היו לו מעט מעשים טובים ויתכן שזה מה שיעמוד לזכותו, יעקב מבין שהוא גרם לעשו עוול , אומנם המטרה של יעקב הייתה לשם שמיים ולא במטרה לפגוע באחיו , אבל הוא מבין שעשו נפגע ממנו וקשה לרצות אדם שגרמת לו עוול, לכן יעקב מנסה לפייס את אחיו במתנות ובמילים טובות, במסר שיעקב מוסר לאחיו דרך המלאכים שהוא שולח, הוא מספר על התקופה הלא קלה שהוא גר בבית לבן, ולמרות מה שעבר הוא שמר על דרכו וקיים מצוות ולא סטה מהדרך.

המדרש אומר שיעקב חשש שהזכות של "ישיבת ארץ ישראל " , תעמוד לזכות עשו, שנים רבות עשו קיים את המצווה החשובה של ישוב ארץ ישראל , מה שנמנע מיעקב אבינו , מעלת הישיבה בארץ ישראל ויישוב הארץ היא חשובה מאוד, כנאמר בגמרא : "א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן: כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל - מובטח לו שהוא בן העולם הבא"ועוד מובא במסכת כתובות דף קיא/א: אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עוון שנאמר ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עוון אמר ליה רבא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה.

יעקב חשש מאוד שהזכות הזאת תעמוד לטובת עשו למרות מעשיו הרעים, אך מובא בשם "אבני אזל" לפיכך ציוה לומר לעשו:"עם לבן גרתי"- אומנם אתה עסקת בישוב ארץ ישראל , אולם אני נאבקתי כל הזמן נגד לבן , כדי לחנך את בני ליהדות שלמה , לא רק למצווה אחת בלבד, כי אם תרי"ג מצוות שמרתי – נטעתי בהם את דעת ה', שיש לקיים את כל מצוות התורה , וממילא אין לבוא אלי בטרוניה על שום שהזנחתי במקצת את מצוות " ישוב ארץ ישראל".

יעקב אבינו מסביר לנו שהמצווה החשובה פה היא מצוות החינוך, כי מצוות חינוך היא מצווה שמתקיימת כל הזמן , ישוב ארץ ישראל היה מופסק שנים רבות בגלל הגלות אבל את מצוות החינוך של הילדים לעולם לא מפסקים ולא על חשבון דבר אחר. אחת הסיבות שנשים פטורות ממצוות שזמן הוא הגורם שלהם, כי נשים עסוקות במצווה הגדולה ביותר של חינוך הילדים, אישה יכולה להפסיד את קריאת התורה בבית הכנסת שזה דבר חשוב מאוד, אבל היא פטורה כי היא עוסקת במצוות חינוך הילדים, כל זמן שהאישה מטפלת בילדים היא מקיימת מצווה, גם החלפת חיתול לתינוק היא מצווה גדולה שהאישה עושה, ולכן אין לה להצטער על כך שהיא מפסידה דברים שבקדושה, אבל מצוות כמו הדלקת נרות חנוכה וקריאת מגילה אישה חייבת בהם , כי לנשים היה חלק חשוב בנס, ואין שמחה אמיתית בבית ללא שותפות האישה, אולי בחיי היום יום לאישה יש פחות זמן לדברים שבקדושה תפילה ולימוד התורה, אבל שמדובר במצוות של שמחה, עלינו דבר ראשון לשמח את האישה , כי אין שמחה בבית אלא בזכות האישה.

המאבק בין יעקב לעשו כפי שאומר הרש"ר הירש הוא מאבק בין שני תפיסות עולם, יעקב מגיע עם משפחתו הרחבה , עשו מגיע עם אנשיו, היהדות מייצגת את המשפחה במרכז החיים, בתרבות עשו חיי השעה הם הקודמים, הכח ,הזוהר, הפוליטיקה המלחמה... ובסופו של יום הדרך הנכונה היא דרכו של יעקב .

והיום אנו רואים איך התרבות של עשו מתפרקת בעולם הגשמיות, דרכו של עשו מביאה צרות ומלחמות לעולם, ומה שיביא את הגאולה ב"ה היא ללכת בדרכו של יעקב אבינו.

חבלו של משיח

אנו נמצאים בתקופה קשה מאוד ואלו הם הזמנים לקראת בואו של משיח צידקנו ב"ה, "שאלו תלמידיו את רבי אלעזר: מה יעשה אדם וינצל מחבלו של משיח? - יעסוק בתורה ובגמילות חסדים". .... לכן הרוצה להשתדל להפחית נזקיו, הדרך היא ברבוי צדקה.

הימים שאנו עוברים הם ימים קשים רק לשמוע את מהדורות החדשות בשבוע האחרון ניתן להבין כמה המצב קשה, איפה שלא מסתכלים רואים רק צרות, כדי להינצל מתקופה זאת יש להרבות בלימוד תורה וגמילות חסדים כי אין דבר אחר שמגן על האדם זולת לימוד התורה וגמילות החסדים ומתן צדקה, אדם שקובע עיתים לתורה ועוזר לסביבה הקרובה זוכה לשמירה מיוחדת מידי שמים .

שבת שלום!

פרשת וַיֵּצֵא

בס"ד

יעקב יוצא חסר כל מארץ ישראל והמדרש אומר שהוא אומר את שיר המעלות מעין יבוא עזרי , החוסר ודאות לגבי העתיד מאוד קשה הוא לקח סיכון גדול בלקיחת הברכות מאחיו , והברכות היו גדולות מאוד אבל עכשיו הוא רואה את עצמו חסר כל הוא נושא עינו לשמים ומבקש עזרה אשא עיני אל ההרים – הר המוריה, הוא יושן באותו מקום וזוכה לחלום מעודד , הוא יוצא אל הדרך ומבקש מבורא עולם שייתן לו לחם לאכול ובגד ללבוש, היה הגיוני שהוא היה מבקש מבורא עולם דברים אחרים, אחרי הכל הייתה לו "התגלות", מדובר בעת רצון הוא היה צריך לבקש משהוא על החשבון, הוא זכה לראות בחלום דברים רבים וגם לאחר הברכות שהוא קיבל הוא היה זקוק לקבל איזה משהוא כדי להתחיל איתו את הדרך החדשה שלו, הוא יוצא לחרן ואין לו כסף בכיס, אליעזר עבד אברהם שהגיע לחרן למצוא כלה ליצחק היגיע עם שפע של מתנות ודברים טובים , והוא בכיר האבות מגיע בידיים ריקות, קצת מאכזב הדבר? אייך אפשר לבוא ולחפש כלה בידיים ריקות , המלצות וקורות חיים לא יעזרו, מדובר בניסיון קשה מאוד, אדם אחר היה אומר איפה כל ההבטחות של בורא עולם אלי לכל השפע הזה?   אך יעקב לא מתייאש ומבין שהניסיון הזה מהקב"ה והוא זה שייתן לו את הכלים לעבור אותו בהצלחה, והכלים שיעקב מבקש הם " לחם לאכול ובגד ללבוש", מבקש מבורא עולם בגד אחד ומצידו ללבוש אותו כל יום  אבל שלא יהיה חלילה בגד אחר שיוחלף כל יום אבל יהיה בו מודפס " רכוש של בית החולים תל השומר", לחם אחד לאכול אפילו לחם פשוט לחם שחור פרוס , לא לחם כפרי , ולא לחם על בשר, אלא לחם שהוא יאכל אותו מתוך בריאות וזה מספיק לו כדי להעבור את הניסיונות הקשים שמחכים לו בדרך, אנו צריכים ללמוד מיעקב לבקש כל יום מבורא עולם את הבסיס שלנו לקיום פיזי , ושנבקש זאת כל יום נבין שהכל מאיתו יתברך , וכל עוד אנו בריאים ויש לנו בגדים ואוכל לאכול גם אם לא מדובר במעדנים אנו צריכים להודות לו ולהבין שזה הבסיס וזה מה שצרייך להספיק לנו כדי להצליח בחיים , ואם נדע להוריד "הילוך" ברגעים שנראים שקשה ולא לכעוס אז נראה שדברים זורמים טוב יותר והצלחה תגיע וזה עניין של זמן רק אנו חסרי סבלנות, כי הקב"ה לא צרייך יותר מידי מאמץ כדי להצליח דרכו של אדם או חלילה להפיל אותו, חיידק קטן שלא נראה לעין יכול להמית ברגע אדם , ורעיון אחד קטן שלא חשבו עליו יכול להצליח אדם כלכלית , וזאת אנו רואים בפרשה לאחר שיעקב עובד שנים רבות למען לבן הוא זוכה להצלחה גדולה, מעבר למה שהוא חשב , הוא הגיע לבית לבן חסר כל ויצא ממנו עשיר מאוד,  נשים ילדים רכוש רב והכל בזכות ברכת הבורא , ואם חלילה יעקב בהתחלה בזמן הקשיים היה מרים חלילה ידיים לא הינו זוכים חלילה לראות ממנו יוצאים י"ב שבטים.

"וְעֵינֵי לֵאָה, רַכּוֹת; וְרָחֵל, הָיְתָה, יְפַת-תֹּאַר, וִיפַת מַרְאֶה (כט,יז)."   רש"י מפרש רכות - (ב"ב קכ"ג) שהייתה סבורה לעלות בגורלו של עשו ובכתה שהיו הכול אומרים שני בנים לרבקה ושתי בנות ללבן הגדולה לגדול והקטנה לקטן . לאה אימנו היתה יפת תאר לא פחות מרחל , אך מכיוון שהיא הייתה בוכה רבות בתפילה לשנות את גורלה , הצער היה ניכר בענייה והדבר היה גורם לה באופן טבעי לראות פחות טוב, כי אם ניקח אישה מחייכת היא תראה טוב יותר מאשר אישה עם עיניים דומעות, אבל למאמץ של לאה יש שכר , התפילה שלה לשידוך הגון התגשמה והיא זכתה גם להיות חלק נכבד בהולדת 12 השבטים, היא התפללה רק לשידוך הגון, לא ביקשה חתן עשיר ובסוף זכה להתברך בכל וגם שממנה יצא שבט יהודה שהוא שבט המלכות של עם ישראל.

ולכן כל אחת שזקוקה לשידוך שתלמד מוסר מלאה אימנו ורק לאחר שתתפלל תפילה מכל הלב ולאחר שתוריד דמעה ובתפילה בכותל ותבקש שידוך לשם שמיים רק אז היא תזכה לשידוך הגון.

''וכן דרשו רבותינו ז''ל: שערי דמעה לא ננעלו! כי הדמעה מכח המים שהוא מכח החסד ....

מסכת ברכות (הלכות שנלמדו במסגרת השיעור הקבוע במדרשת לב לאחים ביהוד בהדרכת הרב שי): "מטעמת אינה טעונה ברכה והשרוי בתענית טועם ואין בכך כלום עד כמה ר' אמי ור' אסי טעמי עד שיעור רביעתא.(יד,א)  סימן רי סעיף ז – הטועם תבשיל , לראות אם יש בו מלח או חסר מלח , אפילו אם בולע , עד שיעור כזית , אין צריך לברך כלל, כיון שדעתו לטעימה , ואפילו אם הוא בולע. ואם דעתו לאכילה מברך.

שבת שלום!