"וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם-יוֹסֵף, צָפְנַת פַּעְנֵחַ, וַיִּתֶּן-לוֹ אֶת-אָסְנַת בַּת-פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן, לְאִשָּׁה; וַיֵּצֵא יוֹסֵף, עַל-אֶרֶץ מִצְרָיִם. (מא,מה)"
יוסף הצדיק עולה לגדולה לאחר שהוא זוכה לפתור את חלום פרעה ונותן את העצה הנכונה כדי לעבור את המשבר הצפוי על ארץ מצרים, פרעה צריך להצדיק את המהלך שהוא עושה בכך שהוא לוקח אדם שהיה עבד עד לפני זמן קצר וברגע אחד הופך למשנה למלך, הוא עושה שורה של צעדים ביניהם מתן שם ליוסף כדי שכל העם יבין שמדובר בלא סתם עבד אלא באדם מיוחד בעל רמה רוחנית מיוחדת שיודע לצפות דברים ואף לפתור אותם.
הדבר הראשון שפרעה דואג שיוסף יעשה לפני שהוא נכנס לתפקידו החדש זה להתחתן, יוסף זוכה להתחתן עם אסנת,לפי המדרש: בת דינה. בת פוטיפרע כהן און במצרים, שפרעה נתן אותה ליוסף לאשה. היא ילדה לו את מנשה ואפרים במצרים, יש מדרשים המייחסים את אסנת לדינה:
"בת שש שנים היתה דינה כשהולידה את אסנת משכם, וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל: "וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילידת דינה.. "יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה [שכם] ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה [דינה]: עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב. הביא [יעקב] שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צוארה [של אסנת] ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת... "
יש גם מי שאומר שהיו אלו נישואי תועלת מכיוון שפרעה היה צריך לחתן את יוסף עם בת המעמד הגבוה , אך החשיבות הגדולה בצורך של פרעה לחתן את יוסף כפי שאומר הרש"ר הירש, שמן הראוי מנהיג ברמה שיוסף זכה לה צריך לא להיות רווק אלא בעל משפחה, כי רק בעל משפחה יוכל להבין באמת את צורכי העם, מה שאדם רווק לא יכול להשיג בהבנתו , ברגע שאדם מתחתן לא משנה מה מעמדו החברתי והכלכלי הוא חווה את אותם דברים ששאר האנשים בחברה חווים ברגע שהם זוכים להקים משפחה,כדי שיוסף יבין את הצורך של העם במצרים למזון הוא צריך להרגיש מה באמת העם עובר וכמה יש קושי לכלכל את בני המשפחה, דבר זה יגרום לכך למרות שהוא בשלטון שהוא לא יהיה מנותק מהעם ומצורכי הציבור, כמו מלכת צרפת מארי אנטואנטה באחד המקרים שחלו שיבושים באספקת הלחם ונפוצה שמועה שהמלכה אמרה: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".
דבר נוסף בחשיבות לחתן את יוסף מייד היא העובדה שאדם שזוכה לגדולה או למעמד נכבד , הדבר משפיע עליו ואף מכניס בו את מידת האכזריות , אומנם יוסף לא היה חשוד בכך אבל באופן טבעי כל אדם צריך מי שיכוון אותו וישים לו גבולות שצריך, יועצים ופקידים יכולים רק לתת עצות למשנה למלך, אבל רק אישה יכולה להשים את הגבולות לגבר, האישה היא זו שיודעת להגביל את צעדי בעלה שצריך. במידה והוא נלהב יותר מידי לבצע דבר היא דואגת לצנן את ההתלהבות , וכאשר הוא פועל בצורה שנראת לא נכונה היא זו שיכולה להוכיח אותו באמת.
רק לאחר שיוסף זוכה להקים בית הוא מצליח לבצע את המשימה הלאומית של הצלת ארץ מצרים, אף המדרש מספר שבימי הבצורת שהחלה החלוקה של המזון יוסף היה אוכל בסוף היום את הלחם ורק לאחר שהוא ראה שאחרון האנשים זכה לקבל את המזון שלו. זוהי הדוגמא הטוב ביותר שיכולה להיות לאיש ציבור ומנהיג מה שאנו לא רואים בימינו אלא ההיפך נבחרי ציבור דואגים לבסס את מעמדם ומהמעט שנשאר גם מקצצים בקצבה לשאר בני העם.
לא לחינם יוסף זכה לתואר יוסף הצדיק כי צדיק הוא אדם המתנהג על פי ערכי הצדק והמוסר וכך התנהג יוסף בארץ מצרים לבני העם.
מסכת ברכות
בגמרא במסכת ברכות לב, ב. אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש שערי תפלה ננעלו, אבל שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה ושוועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש, ונאמר כי שמע השם קול בכיי. וכתב הרב שלטי הגיבורים, ברכות, תפלת השחר. כי הבוכה בתפלתו כוכבים ומלאכית בוכים אתו ותפלתו נשמעת, וכן כתב הרב שלמי ציבור דק"ב ורבנו חיים פלאגי ז"ל בעתרת החיים כ, כו.
קריאת הפטרה
שאלה: אם הזמינו אותי לעלות לקרוא את ההפטרה ולא הכנתי אפשר לברך רק על המפטיר ומישהו אחר יעלה להפטרה?
תשובה: אסור לעשות כן, אלא יעלה מי שבקי לעלית מפטיר והוא יקרא את ההפטרה ויעשה השכבה עבור מי שתרצה ויועיל לו. (הרב מוצפי)
כתובה
שאלה: האם נכון המנהג להניח את הכתובה לאחר החתונה בבית של אם הכלה?
תשובה: זה המנהג הנכון, וכן נוהגים רוב העולם, אם הכלה שומרת אצלה את כתובת בתה כמו שכתב הרשב"ש. (הרב מוצפי)
מאכלים מגולים
שאלה: מאכל שעבר עליו הלילה- מאכל יבש (סוכר, מלח, שעועית וכו') שלא היו מכוסים בלילה - האם יש אפשרות לאכול? ומאכל כמו בורקס וכדו? מה מותר לאכול ומה לא?
תשובה: כל המאכלים הגושיים מותרים להיות מגולים כל הלילה, רק ארבעה דברים אסור שישארו מגולים, והם : א.משקים מגולי - היינו כל סוגי הנוזלים ממים יין עד מרק. ב.שום קלוף, ג.בצל קלוף, ד.ביצה קלופה מבושל או חיה. שלשת האחרונים מותרים אם עורבו בתחילת הלילה עם חומר אחר, או לחילופין כוסו בקליפותיהם ואפילו מעט. על פי נדה יז,א. שלחן ערוך יורה דעה סימן קט"ז ובכל המפרשים שם, ובזבחי צדק. (הרב מוצפי)
שבת שלום!
יוסף הצדיק עולה לגדולה לאחר שהוא זוכה לפתור את חלום פרעה ונותן את העצה הנכונה כדי לעבור את המשבר הצפוי על ארץ מצרים, פרעה צריך להצדיק את המהלך שהוא עושה בכך שהוא לוקח אדם שהיה עבד עד לפני זמן קצר וברגע אחד הופך למשנה למלך, הוא עושה שורה של צעדים ביניהם מתן שם ליוסף כדי שכל העם יבין שמדובר בלא סתם עבד אלא באדם מיוחד בעל רמה רוחנית מיוחדת שיודע לצפות דברים ואף לפתור אותם.
הדבר הראשון שפרעה דואג שיוסף יעשה לפני שהוא נכנס לתפקידו החדש זה להתחתן, יוסף זוכה להתחתן עם אסנת,לפי המדרש: בת דינה. בת פוטיפרע כהן און במצרים, שפרעה נתן אותה ליוסף לאשה. היא ילדה לו את מנשה ואפרים במצרים, יש מדרשים המייחסים את אסנת לדינה:
"בת שש שנים היתה דינה כשהולידה את אסנת משכם, וכן בתרגום יונתן בן עוזיאל: "וקרא פרעה שמיה דיוסף גברא דטמירן מפרסם ויהב ליה ית אסנת דילידת דינה.. "יצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות, ושללה [שכם] ושכב עמה, והרתה וילדה את אסנת, ואמרו בני ישראל להורגה, שאמרה [דינה]: עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב. הביא [יעקב] שרץ של זהב, שם הקדש כתוב בו, ותלה על צוארה [של אסנת] ושלחה והלכה, והכל צפוי לפני הקב"ה וירד מיכאל המלאך, והורידה למצרים לבית פוטיפרע... והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת... "
יש גם מי שאומר שהיו אלו נישואי תועלת מכיוון שפרעה היה צריך לחתן את יוסף עם בת המעמד הגבוה , אך החשיבות הגדולה בצורך של פרעה לחתן את יוסף כפי שאומר הרש"ר הירש, שמן הראוי מנהיג ברמה שיוסף זכה לה צריך לא להיות רווק אלא בעל משפחה, כי רק בעל משפחה יוכל להבין באמת את צורכי העם, מה שאדם רווק לא יכול להשיג בהבנתו , ברגע שאדם מתחתן לא משנה מה מעמדו החברתי והכלכלי הוא חווה את אותם דברים ששאר האנשים בחברה חווים ברגע שהם זוכים להקים משפחה,כדי שיוסף יבין את הצורך של העם במצרים למזון הוא צריך להרגיש מה באמת העם עובר וכמה יש קושי לכלכל את בני המשפחה, דבר זה יגרום לכך למרות שהוא בשלטון שהוא לא יהיה מנותק מהעם ומצורכי הציבור, כמו מלכת צרפת מארי אנטואנטה באחד המקרים שחלו שיבושים באספקת הלחם ונפוצה שמועה שהמלכה אמרה: "אם אין לחם שיאכלו עוגות".
דבר נוסף בחשיבות לחתן את יוסף מייד היא העובדה שאדם שזוכה לגדולה או למעמד נכבד , הדבר משפיע עליו ואף מכניס בו את מידת האכזריות , אומנם יוסף לא היה חשוד בכך אבל באופן טבעי כל אדם צריך מי שיכוון אותו וישים לו גבולות שצריך, יועצים ופקידים יכולים רק לתת עצות למשנה למלך, אבל רק אישה יכולה להשים את הגבולות לגבר, האישה היא זו שיודעת להגביל את צעדי בעלה שצריך. במידה והוא נלהב יותר מידי לבצע דבר היא דואגת לצנן את ההתלהבות , וכאשר הוא פועל בצורה שנראת לא נכונה היא זו שיכולה להוכיח אותו באמת.
רק לאחר שיוסף זוכה להקים בית הוא מצליח לבצע את המשימה הלאומית של הצלת ארץ מצרים, אף המדרש מספר שבימי הבצורת שהחלה החלוקה של המזון יוסף היה אוכל בסוף היום את הלחם ורק לאחר שהוא ראה שאחרון האנשים זכה לקבל את המזון שלו. זוהי הדוגמא הטוב ביותר שיכולה להיות לאיש ציבור ומנהיג מה שאנו לא רואים בימינו אלא ההיפך נבחרי ציבור דואגים לבסס את מעמדם ומהמעט שנשאר גם מקצצים בקצבה לשאר בני העם.
לא לחינם יוסף זכה לתואר יוסף הצדיק כי צדיק הוא אדם המתנהג על פי ערכי הצדק והמוסר וכך התנהג יוסף בארץ מצרים לבני העם.
מסכת ברכות
בגמרא במסכת ברכות לב, ב. אמר רבי אלעזר מיום שחרב בית המקדש שערי תפלה ננעלו, אבל שערי דמעה לא ננעלו שנאמר שמעה תפלתי ה ושוועתי האזינה אל דמעתי אל תחרש, ונאמר כי שמע השם קול בכיי. וכתב הרב שלטי הגיבורים, ברכות, תפלת השחר. כי הבוכה בתפלתו כוכבים ומלאכית בוכים אתו ותפלתו נשמעת, וכן כתב הרב שלמי ציבור דק"ב ורבנו חיים פלאגי ז"ל בעתרת החיים כ, כו.
קריאת הפטרה
שאלה: אם הזמינו אותי לעלות לקרוא את ההפטרה ולא הכנתי אפשר לברך רק על המפטיר ומישהו אחר יעלה להפטרה?
תשובה: אסור לעשות כן, אלא יעלה מי שבקי לעלית מפטיר והוא יקרא את ההפטרה ויעשה השכבה עבור מי שתרצה ויועיל לו. (הרב מוצפי)
כתובה
שאלה: האם נכון המנהג להניח את הכתובה לאחר החתונה בבית של אם הכלה?
תשובה: זה המנהג הנכון, וכן נוהגים רוב העולם, אם הכלה שומרת אצלה את כתובת בתה כמו שכתב הרשב"ש. (הרב מוצפי)
מאכלים מגולים
שאלה: מאכל שעבר עליו הלילה- מאכל יבש (סוכר, מלח, שעועית וכו') שלא היו מכוסים בלילה - האם יש אפשרות לאכול? ומאכל כמו בורקס וכדו? מה מותר לאכול ומה לא?
תשובה: כל המאכלים הגושיים מותרים להיות מגולים כל הלילה, רק ארבעה דברים אסור שישארו מגולים, והם : א.משקים מגולי - היינו כל סוגי הנוזלים ממים יין עד מרק. ב.שום קלוף, ג.בצל קלוף, ד.ביצה קלופה מבושל או חיה. שלשת האחרונים מותרים אם עורבו בתחילת הלילה עם חומר אחר, או לחילופין כוסו בקליפותיהם ואפילו מעט. על פי נדה יז,א. שלחן ערוך יורה דעה סימן קט"ז ובכל המפרשים שם, ובזבחי צדק. (הרב מוצפי)
שבת שלום!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה